אין כמוהו גזר

 ככה בשבוע שהיו בחירות ויצא מה שיצא ולמרות שההצבעה במשפחה המורחבת התחלקה בין אלה שלא עברו את אחוז החסימה לאלה שיהיו באופוזיציה היה לנו מצב רוח טוב. ראינו שינואר אוטוטו נגמר ובין כל הענינים נהיה   דחוף לצאת לשביל של ינואר כי כבר אני נוסע לאילת לשבוע עם הקורס מורי דרך ואם לא עכשיו אימתי?




אז יצאנו למצוא את השביל קרוב לבית ביער חדרה. הסימן של השביל היה אמור להיות ליד הרכבת והמפה המצ'וקמקת שהורדתי מהאינטרנט  הראתה שהוא נגמר באזור התעשייה עמק חפר אז ככה בזריזות נפגשנו והתחלנו לחפש.

את הסימן לא מצאנו אבל בינתיים מצאנו יער של אקליפטוסים מלא בשלוליות ענק מהגשמים של לפני שבועיים ואנחנו הלכנו ואלון סיפר לי שהוא הצביע בשביל יאיר לפיד וגם אבא ואמא שלו וכולם . זו כנראה הנטייה הבריאה להצטרף לצד שמנצח . קיבלתי גם פרשנות שקוראים לא יאיר כי הוא מאיר כמו לפיד.

המשכנו לחפש דרכים ביער גם כדי לנסות לעבור לצד השני של השלוליות למצוא את סימן השביל וסיפרתי את האגדה על האקליפטוס.

איש אחד נסע לאוסטרליה ופגש בשבט של אבוריג'ינים (שזה התושבים הילידים של אוסטרליה). ראש השבט אמר לו שאם יכרות את העצים עד למחרת בבוקר כל השטח יהיה שלו. האיש קצץ את כל העצים והלך לישון. למחרת כשקם – כל העצים צמחו מחדש! שוב קיצץ הפעם עד ממש קרוב לשורש והלך לישון . ולמחרת? הפלא ופלא העצים צמחו מחדש. הוא מה זה התעצבן וביום השלישי הוא קיצץ את העצים והפך את השורשים והלך לישון ממש מאוחר. ולמחרת – שוב הכל צמח. ואז אמר לו ראש השבט העץ הזה נקרא אקליפטוס – אקה – לקצוץ וליפטוס – לגדול.

הדגמנו והמחזנו את הסיפור – ביננו, סיפור די מעפן – ונרשמה  שמחה גדולה. ראינו המון גזעים כרותים של אקליפטוס ואיך צמחו מתוכם עצים חדשים ראינו גם תלתן וסרפד ומקור חסידה ועוד שלוליות אבל את הסימן של השביל לא מצאנו

אלון סיפר לי בסוד שקבוצה של רעים שנקראת  בָּרָמוֹבִיץ נמצאת בדרך להתקיף אותנו בתוך היער אבל אנחנו ננצח אותם גם כי יש לנו את השחקן מספר 4 שקוראים לו מִיְנגוֹ וגם כי יש לנו מלא רמחים שעשויים מקליפות של אקליפטוסים.

מרוב ששוטטנו ביער התחלנו גם נורא להנות ולא ממש זכרנו שעוד לא מצאנו את הסמל של השביל למרות שברור שהוא ממש כאן בסביבה 

עזבנו את היער מתוך אמונה שהנה הנה נמצא את הסימן של השביל

אבל מצאנו רק שדה ענק של גזר.

 זאת כמובן היתה הזדמנות להמחזה ושחזור של אליעזר והגזר. אכן יש בגזר איזה קסם שמורכב מצורתו רבת הסוציאציות , הכתום  והמתוק שלו וזה שהוא ממש מחביא את כל האוצר הזה בתוך האדמה.  

שטפנו את הגזר מהבוץ וכרסמנו כארנבות מורעבות – חוץ מעמיר שהחליט לשמור את הגזר כדי שסבתא צוף תעשה לו מרק גזר

היתה גם הזדמנות לעשות את הסימן של השביל מגזר , ג'ינס וגופיה לבנה

לכל מקרה אם לא נמצא 

השמש כבר הנמיכה והצללים נהיו ארוכים כשהגענו לברכת היער של יער חדרה

היא היתה גדולה ושופעת ונראתה כמעט שוויצרית או קנדית. המון אנשים ישבו מסביב על טפם ומקנם   וכולם היו נחמדים אחד לשני

בגלל האופטימיות של הגשם ? והשלולית והשקיעה ? בגלל איזה תקווה שמבצבצת עם הבחירות האלו שבה אנשים שקצת יותר קרובים למוזיקה וספרות יהיו גם מקבלי החלטות ולא רק עדת המאכערים המוכרת ?

ואולי סתם ממש בלי פוליטיקה  כי מה רע בשבת חורפית ושמשית על שפת אגמון עם עשב רך וצמרות מופזות ?

קובי הלך להביא את האוטו ואנחנו הלכנו לחפש את הסמל של השביל  ומצאנו ! מה שמראה שתמיד כדאי להיות אופטימיים

מלאנו את חובת הצילום – לא לפני שעמיר החליט לפתוח במשא ומתן עם פר לבן וגדול שרעה בדיונות  

סיפרנו עוד קצת על אנו באנו, יתושים וביצות ווהלכנו לאכול את השניצל ופתיתים שסבתא צוף הכינה. 

אלכסנדר השני

לפה הגענו  בסוף כי ההתחלה הייתה קשה ולא רצינו לבעס ישר בפתיחה 

בעקבות סיור שעשיתי בקורס מורי דרך ובגלל שלא מזמן היינו בשפך ורצוי דידקטית לקשור את הדברים  ובגלל הנרקיסים והשבת החורפית נראה לי שנחל אלכסנדר זה בהחלט מקום ראוי להמשך המסלול לאורך שביל ישראל. באו גם אימרי וליטל עם אלה ואור הקטנה ונפגשנו במגרש החניה העמוס של גשר הצבים. פילסנו דרכינו בין המכוניות הרבות שהפכו את גדת הנחל  למגרש חניה מפוקק  והחלטנו שאנחנו לא מתייאשים ונהנים בכל אופן  ואכן הגענו לגשר לראות צבים ושפמנונים.

זאת היתה הזדמנות לספר על אלכסנדרים שונים שעל שמם אולי נקרא הנחל - גם לי קוראים אלכסנדר וגם אלכסנדר ינאי (מבית ינאי) וגם שיח' איסכנדר  וביחוד על אלכסנדר  מוקדון והדרך שלו לפתוח קשרים מסובכים, סיפור שאלון אימץ בכל ליבו יחד עם השאיפה הצנועה לכבוש את העולם.

אלכסנדר מ. 

קשר גורדי 

אופטימים 

 הילכנו בין גדרות אבן ושלוליות בוץ.

 מצאנו חיפושית ע-נ-ק-י-ת היה ירוק וכמעט אירופאי  עד שג'יפ חצוף חצה ברייס את השלולית והתיז עלינו מים.
  זכינו להדגמה למה קורה לחיה "ארסוס איזראליטיס" כשהיא שומעת קללה שמתחילה בכּוּס ונגמרת באֶמָק – היא יוצאת מהחלון של האוטו ומתחילה לספר שהיא רוצה לקיים יחסים עם נשים שהלכו לעולמן רק כי הם קשורות אלי גינאולוגית. הוא גם גילה לי שאמי ערבייה.  טוב גם באירופה כידוע לא הכל ורוד.
התרשמנו עמוקות מתהומות הטמטום האנושי . התקיים דיון במה היה קורה אילו החיה הייתה משתחררת ומסה לנשוך. סיכום:  אימרי הודיע שהוא היה בורח קובי ומירי היו עוברים להתקפה ואני? אני חושב שאני עם אימרי. ( לא בגללי בגלל הילדים)  

מצאנו בחדווה גדולה את הסימן של השביל– המכונה לוגו – הג'יפים והטרקטורונים נשארו מעבר לגדר. ואנחנו יכולנו להתמזג  בנחת בטבע  



ראינו מרבדי נרקיסים וכמובן שהייתה הזדמנות לספר את הסיפור העצוב על הנרקיס שהתאהב בעצמו עד שטבע. היה דיון האם אגדות היו באמת ואלון אמר שהוא מאמין בנרקיסים. גם אני. הכול היה ירוק עז ומטולל והרגשנו כמו בפרסומת למים מינרלים או שמפו.

הדגמת לחש הקסם. 

אלון עכשיו בעניין קוסמים והסטארט-אפ שלו זה פיתוח הלחש "שְׁלִיקִיטִי-שְׁלָאקֶטִי-שְׁלָאק" שאמור להעביר אותנו לאיי הקסם.

הדגמת קסם 

השמש ירדה ועל האקליפטוסים החלו להתקבץ מאות ואלפי קורמורנים. שמנו לב שהקקי שלהם לבן – והתקיים דיון למה הקקי שלהם לבן ושלנו חום. אלה התוודתה שלפעמים יש לה קקי אדום אבל זה רק כשהיא אוכלת סלק. נשאלה השאלה אם לתינוקות שאוכלים רק חלב לבן יש גם קקי חום ואכן הוא צהבהב או בז' אך בכל מקרה לא 
לבן. היה דיון ער בסוגיה

קקי מגוון 

. התקיים דיון בעניין.תחפשו ברשת תשובה 

תראו מה שקקי יכול לעשות לצבע

סיפרתי על האבטיחים שגידלו בעמק סביב הנחל ועל איך היו משיטים אותם על הנחל עד לים לנמל בעל השם המצחיק מִינְתְ-אָבּוּ-זָבּוּרָה שהיה ממש בשפך. הגענו לחירבת סאמארה שנבנתה כבית מכס שבו ישב המוכס וספר כמה אבטיחים שטים בנהר.

יש כבר רקפות וכמה כלניות ואלון החליט שהחירבה היא בעצם מקדש ומי ואם תסתכלו בתמונות תראו שיכול להיות שהוא צודק.







עמיר סבתא צוף ואני תירגלנו את המשחק חת-שתיים-שלוש-כדור-הארץ וממש בשקיעה הגענו לשפך שם חיכה לנו האוטו הכחול שלנו.

התברר שצוף עשתה מה שמתאים יותר לי ושכחה את המפתחות של האוטו בגשר הצבים. מזל שיש חברים טובים כמו נעמי שנחלצה לעזרתנו אחרת היינו נשארים שם עד עכשיו ותראו איזה גשם יורד.

וקצת קישורים לחרוצים 

על הקורמורנים בכלל אלו של חוות חפציבה (ליד חדרה) בפרט . העונה זה עכשיו 

על נחל אלכסנדר בכלל   וגם פה באתר קק"ל 

על שיקום נחל אלכסנדר - זה עבוד'ה קצת אקדמית אבל יש תקציר 

על זכרונות ואבטיחים 

ועל הצבים הרכים ושובם מהכפור