יום רביעי, 3 באוקטובר 2012

בין אלכסנדר וינאי



ספטמבר חמק לנו בין האצבעות אבל הצלחנו לתפוש אותו ברגע האחרון, זה הסתיו עם הענן והחצבים וכל חגי תשרי שיוצרים עיסה של -שישי-שבת –ערב חג – חג, ואי אפשר לדעת אם יום החול הוא ראשון או רביעי , ובין כיפור לסכך
נוסף האשפוז של סבתא מרים בבית חולים כי ככה זה בגיל 86 אחרי שבץ -ורק בחודש הקודם התגלגלנו יחד לאורך הירקון. אין מה להגיד שזיקנה היא לא להיט. יש לנו כל מיני הרהורים על המערכת הזו שבה החיים מתארכים ולא תמיד ברור על מה ולמה  ומצד שני – מי אנו שנקבע ומצד שלישי ...
אגב הטיול הקודם-  יואל מוישה סלומון צורף לגיבורי העל אי שם בין ספיידרמן (שיש לו תיבה מיוחדת ביד שיוצאים ממנה קורים ) ובוב הבנאי או סמי הכבאי



קבב - מצא את ההבדלים
קב
אני החלמתי מהשוד ושבר שלי בעזרתו של כמאל הפיזיותרפיסט. עמיר מאוד שמח שכבר אין לי קביים או כמו שהוא קורא לזה קבב.
 יום קודם קיבלנו את דפנה וגדי בחזרם מטוסקנה  שמענו מלא חוויות ולמעוניינים המקום הכי הכי נקרא מונטהפולוניקו   מסעדת כוכב אחד במישלין עם מלון קסום לא רחוק מסיינה ליד מונטה-פולצ'יאנו . העולם יפה.


טוסקנה. גדי ודפנה בבית בקצה השביל. 
קובי נשאר בבית ושאר האמיצים שאליהם הצטרפו ליאורה ועמית עם אלון שרר המריאו צפונה ונחתו ליד השפך של נחל אלכסנדר היהמזג אוויר מוזר של סתיו חם ולח ומעונן וגם טפטף קצת. הים היה אותו הים שזכרנו מפעם, ונחל אלכסנדר מתפתל בחול ונשפך לים ומוכיח שכל הנחלים אכן הולכים לים .סיפרנו על נמל האבטיחים שהיה פה פעם ועל המלך אלכסנדר ינאי ועל סבא סנדר שאני נקרא על שמו אלון לא ממש הבין איך לא הכרתי את סבא שלי שמת לפני שנולדתי. לא בטוח שההסבר סיפק  אבל נראה שאט לאט מתפתחת תובנה. ואני שם כמה תמונות מפעם לכבוד סבא סנדר 
זה לא באמת קאוואני אלא אלון שמראה את החולצה שקיבל מאיטליה 
זאת מפה מ 1880. נחל אלכסנדר בדרום ונחל חדרה בצפון
אפשר לראות שהיו יתושים וביצות ויער אלונים ליד כרכור.
 

סבא סנדר וסבתא מנוחה עם סבא אמנון הצעיר בינהם
מאחור דוד יוסף ודוד אליעזר. 
א.מוקדון
חצינו את נחל ברגל והתחלנו ללכת לאורך החוף ולהכנס למים פה ושם . החוף באמת אחד היפים היה חמים ונעים הרוח הקרירה היתה נעימה ולא היתה שמש קופחת
א.ינאי
א. פן
א. וייסברג ונ. בור
ראינו את המזח ההרוס מרחוק סיפרנו על סבא מרדכי והמעפילים והבריטים.
המזח לפני שנהרס
התוצאה היתה  שאחרי 10 דקות שמעתי איך אלון נלחם ערום במים עם בגד ים וחרב נגד הבריטים עם החרב שלו וגם נגד הירדנים. (מה פתאום ירדנים ? מאיפה הירדנים ?)  אבל שתדעו שעכשיו כבר אין לנו מלחמה עם הבריטים הקפיד הצעיר להבהיר. 
גיבור בפעולה
אחר כך שרנו לאלון את השיר "אלון בור גיבור ישראל", וצעקנו על כולם שאנחנו מובילים ואף אחד לא עובר את המפקד.
קרימזון
אכלנו סנדביצ'ים עם חביתה שאני הכנתי בבוקר וחטיפים מלאים בחול (מתכון בהמשך) וענבי קרימזון מלכיש והיה כיף אמיתי
מתכון לחטיף עם חול:
חומרים : 
1 חטיף
חול רצוי חול ים
ילד 
 הוראות הכנה 
שימו את כל החומרים ביחד ותרגעו 
החוף כל הזמן משתנה ומחוף שומם הפך לחוף עמוס ואחר כך שוב חוף בשאנטי רגוע מתחת לצוקים.
הגענו למסקנה שאין על הים ולא צריך לונה פארק.
היו ברקים וגם רעמים או כמו שחברינו גיורא אומר היה ממש אקלים.  עוד צילום ועוד מעבר בנקיקי הכורכר ובדיוק כשנרשמה עייפות הגענו למדרגות שעלו לבית ינאי. סבתא צוף עוד עשתה שלום מלמעלה ושוב נוכחנו שיש לנו ארץ נהדרת ופרויקט השביל הוא הזדמנות להמון דברים.
מירי עמיר ואלכסנדר





בנקיקים ובמחילות



שלא ייגמר לעולם
 הצעירים חזרו הביתה ואני איחדתי כוחות עם צוף הלכנו לפגוש את החברים של מאז ולתמיד אצל נעמי ואהרון.



 

החגים אוטוטו נגמרים שנה חדשה תתחיל וחורף יגיע עם גשם וזמן טיולים נהדר ולמרות כל מה שנותן סיבות טובות לדאוג -החול והים רשרוש של המים ורק השמיים תפילת האדם. 

וצוף מוסיפה
האשפוז של אמא שלי (ערב יום כיפור ), צבע את הכל בצבעים קטגוריים כאלו של מחשבות על חוסר סינכרוניזציה אכזרי (לא מכוון), בין הרפואה המתקדמת המצילה הפותרת לבין הסבל האנושי של החלק הזה שפתרו לו בעיות רפואיות אך איננו רוצה/צריך הארכת חיים. אני רוצה להגיד משהו שמבעבע לי בבטן ובלב ובמוח, צריך לפתוח דיון כדי לייצר שינוי בכללי האתיקה ביחס לשימור חיים. 
אמא שלי בתוך חוסר היכולת שלה לדבר הצליחה במאמצים גדולים מתוך מבט עצוב להגיד לי די ואז ראיתי הפתעה מסויימת שלה על ההצלחה בהגייה והיא הוסיפה בתוקף די די. 
ובתוך כל העיסה הזאת של חגים, גדפנה שבים, נתי ואלכסנדרה בסקייפ מהודו, אני צריכה לקחת בבוקר את האוטו שלי מיפו (צפונית לשמואל הרופא) לקחתי לי פסק זמן, והמשכתי לי צפונה, לבד באוטו הבייתה, הייתי לי לבד מעט אבל ממלא בבית, ויצאתי בצהריים לפגוש את החברים שלנו אצל נעמי ואהרון בבית ינאי, ולצפות מהצוק מול הבית של נעמי בחבורה היפיפיה שהלכה לה על חוף הים. 
הפגישות האלו בבית ינאי הדליקו פתאום את הקול בדממה שרציתי ואיזה יופי, חברים, נכדים חיבוקים נשיקות, יין, רקוטקרומפלי, צחוקים ומעגל אוהב אוהב של משפחה וחברים שכבר מזמן נהיו משפחה. 
ראקוט קרומפלי