יום ראשון, 26 בפברואר 2012

מצוות סיפורים וציפורים




החודש ב 13 לפברואר - למאיה אחיניתנו יש בת מצווה וזה השתלב עם תכניות השביל שלנו. לא רצינו לקחת פוקוס מהחגיגה שלה אז הגנבנו את המסלול בנחל ציפורי כחלק מהחוויה שלנו . זה התחילבתכנון משותף עם שרון על האטרקציות והמסלול. שבת שבה נפגשנו מחדש אח גדול ואחות צעירה (אני כמעט 60 היא בת 40. 40 !!)
חקרנו את נדב קינוחים וטיפסנו עד כפר רמה למצוא מקום לחגיגה. היו מיני התלבטויות והיסוסים אבל בסוף הכל הסתדר . ביום שישי המיועד  אוטובוס בא ואסף את כולם עם הנהג שלנו חברמן מוחמד (שבשיחת נפש עם שושנה הסתבר שכמעט נהיה רופא) 



אלון ניצל את ההזדמנות לעוד לילה אצל סבא וסבתא. ביום ה' בדרך חזרה מלכיש  עברנו הוא ואני  אצל סבתא מרים . זה היה ביקור קצת עצוב היא עדיין לא יכולה לדבר וכנראה גם לא תוכל ההבנה עודה מלאה וגם הרצון והצורך להיות בענינים  והכלא הזה קצת מייאש. ניסיתי להבין במין משחק קצת הזוי של חם-קר מה היא רוצה והיא קצת בכתה. אחרי 2 דקות אלון ביקש ללכת ו   וביקש לא להסביר למה סבתא עצובה כי כנראה שהוא מבין לבד., משכתי עוד קצת ושמרנו על אופטימיות בעזרת רכש של נשק גיבורים חדש ("חרב כסופה"  –הוגדר במפרט הטכני שנמסר מטעם מנהלת האבירים)  

שמשון ברגע של חולשה 
בדרך הפלגנו בסיפורי תנ"ך – שמשון ודלילה והשועלים הציתו את הדמיון מה גם שהפלישתים חוץ מזה שגרו עד לא מזמן בלכיש גרים יחד עם סבא אמנון ושושנה באשקלון, נדרשנו לסיפור יוסף והחלומות ולפי דרישת הקהל גם לעניני החשמונאים. אלון מאוד אוהב את מתיתיהו וקריאותו "מי לשם אלי". זה כנראה רק אני עם חרדות שהצדיק הצעיר יחזור בתשובה או יגדל להיות נער גבעות (מי לשם אליי?!)  כי את אלון מעניין יותר עניין החרבות/חניתות/קשתות וחיצים . מצאנו את החרב הכסופה  כשהגענו בשעת לילה הבייתה  ויצאנו איתה למחרת בבוקר לצומת כרכור לפגוש את האוטובוס שכבר יצא - כמעט בזמן - מכפר שמריהו 





הנה הבת מצווה 
  איחוד משפחות עם חרב כסופה חדשה.נרשם והגענו לבית לחם גלילית. חוץ מכל הסבים והסבתות והקוזינים היו גם שלושת בני על בנות זוגם מה שעשה לי הרגשה שהנה גם פה גדל לאיטו שבט . כולם היו באמת במצב רוח טוב, הגשם הקליל עשה נעים כי הנה אין בצורת, הגליל ירוק עד כאב והמאפים של נדב קינוחים וגבינות משובחות הזכירו לנו שטוב לחיות טוב כמו שאמר ד"ר פליס המנוח (הידוע גם כאבא של דני ) וברומנית זה נשמע יותר טוב  






ועוד אחת עם הזוג החדש 
 ויצאנו לפגישתנו חשאית עם השביל בחסות טיול ריינג'רים 



היו המון אלונים הרפתקאות בוץ רקפות וכלניות ועבודות עפר אימתניות בצומת המוביל.


  כולם מונצחים ברכבי השטח הנועזים 
שרון האמא של מדגימה אומץ

 




























אבל את השיא של האקשן סיפק הצוות של נמרוד ענת ודסי 




 






מעל לראש של אלון הישן ההוכחה שעשינו את השביל 
עניין השביל קצת ירד מהכותרות כי כשהגענו לסימון אלון כבר ניקר קשות. עמיר שנסע עם קובי ואיתי היה נפעם ולא הראה סימני עייפות. בכל מקרה הצטלמנו כי מוכרחים ויכולנו לעשות וי בעניין מלוי משימת  השביל ולהמשיך בחגיגת הבת מצווה
 





אלון נמצא בעיצומה של עונת הגיבורים הנמשכת כבר מספר חודשים ולא מראה סימנים שהיא הולכת. זה ייגמר בגיבוש לסיירת מטכ"ל. החשמונאים , דויד המלך , סופר מן וספיידרמן, גדעון, שמשון ופיטר פן ועוד כל מיני כאלה שאין לדעת אם הם ממקור ספרותי מהימן או פרי הדמיון המתפתח ומשתלח של המאצ'ו הצעיר.  
ברור שבמהלך הסיור בציפורי עם המדריכה תותי אלון תרם את הבנתו המעמיקה בענייני מי יותר חזק וגיבור וכמובן שידע מי ניצח את בר כוכבא (צ'אק נוריס אלא מי?) זה מה שמראה ששילוב אמונות ופלוראליזם תרבותי מרחיבים דעתו של אדם ובטח של ילד.זו בעצם רוח ציפורי עם הפסיפסים והשילוב של יהודים ויוונים.
 
אחרי שקצת השתכרנו (מליקר תאנים !!! ) הגענו לבית של מונה ונעמן היו אח וזולה וכולם רבצו על המזרונים היתה חגיגה של אוכל דרוזי מופלא הכל היה שופע וטעים להפליא מונה וילדיה התרוצצו הלוך ושוב מהמטבח ומהטבון
ממולאים מכל הסוגים יצרו חרדת אופציות קשה (עלי הרקפת נצחו)
חזרנו עייפים אך מרוצים
המון תודה ומזל טוב למאיה שהיתה נרגשת כל כך ולשרון ואריאל על הארגון והרעיון שהיו הזדמנות לאיחוד משפחות וגם התארחו כמעט בלי לדעת בפרויקט השביל.





וקצת קישורים

ופה בעברית



זה הסיפור על אלעזר והפיל

אלעזר 
יוחנן הגדי
אבא מתיתיהו 
שמעון 
יונתן 
יהודה 

ליוחנן הגדי אין תמונה. זה הכי קרוב



כולם גיבורים יהודיים גאים - ותודו שיונתן הוופסי נגד גודזילה זה אחלה סטארט אפ 


להתראות בחודש מרץ - בעמק האלה 

 





יום ראשון, 5 בפברואר 2012

כלניות ותקלות בנחל פורה



שביל עונה 1 קטע 7

טוב זה לא ממש ינואר עם כל הגשמים וההצטננויות לא יצאנו לדרך בינואר אבל עדיין שבט זה גם בסדר. אז ממש בשבוע ט"ו בשבט נסענו לראות כלניות לאורך השביל בנחל פורה שזה ממש ליד קרית גת.
היתה שבת שמשית ומחממת כמו שיש רק אחרי הרבה גשם
ערב קודם היתה לצוף יומולדת בנוכחות משפחתית מלאה כולל השקתה של דפנה (ע"ע גדי) שהגיעה ישר לגוב האריות בלכיש  כאילו כלום והקסימה את כולם  וגם היו  סבתא מרים וסבא אמנון.
נתי יצא מההכנות למבחן בחדו"א ושמענו אודות לופיטאלים. לא שהבנו אבל כן הבנו שזה לא קל . בקרב הבנים התגלתה הערכה לדוד גיל שבחר בחדוו"א כדרך חיים ועוד נהנה מזה . עם סגירת הגליון התברר שלא פחות מ 94 נרשם בציון מה שמוכיח שהילד גם יפה וגם אופה מה רבו נפלאותיך ה'.
אז בבוקר יצאנו לכיוון נחל פורה (צריך להגיד PURA אם לא ידעתם - לא נורא עכשיו אתם יודעים) שזה ממש לא רחוק מלכיש כדי לעלות על המסלול ולגלות את השביל עם סבתא צוף וגם קובי ומירי ואמיר.
כקילומטר לפני השמורה על כביש 40 האופל הודיעה שחם לה


שמנו משולש וצלצלנו לגרר 


והמשכנו ברגל לכיוון השמורה



אחרי שראינו אבירים (זו העונה שלהם ) 
ועשינו פיפי פגשנו איזה חמשת אלפים איש אחרים שבאו לראות כלניות . אמרו שיש פקקים בחרמון אבל לנו נראה שכוווולם נסעו לפה


אלון ואני יחד עם צוף ועמיר  מצאנו גם את הסימון של השביל והצטלמנו


















בדרך אלון הצטייד בדרך בחרב עשויה מענף ומנשק סודי העשוי משבלול
הגענו לאגם המקסים שבנחל והבטנו במים והרהרנו גילינו גם שבאמת יש המון כלניות בדרך
כשטיפסנו על הגבעה עם הכלניות מצד אחד ושדה החיטה מצד שני מירי סיפרה לאלון איך גידולים חקלאיים מפיחים בה תקווה שהכל יהיה בסדר כי הנה הטבע עדיין מתקתק
אני חושב שאני יודע למה היא מתכוונת
דודאים
 לפי הארי פוטר הוא מרפא מי שנפגע כשהסתכל על בסיליסק 
עוד ראינו בדרך – חוץ מכלניות המון דודאים וגם לשון הפר
מה שמעמיק ומרחיב את הידע של אלון . אמנם מדי פעם הוא התעקש שכל מיני צמחים הם "צלף" – זכר לצלף שראינו באחד המסלולים הקודמים אבל גם זה סוג של בקיאות מרשימה לילד בגילו
שלא לדבר על הבנתו בשימושים של סירה קוצנית

הכדורים הכתומים על חוטי החשמל הציתו כמובן דמיון ובאופן לא מפתיע בילינו חלק מהדרך בקפיצות של גבורי על. סופר מן וספיידר מן כיכבו אבל גם איש החרבות








אלון רוב הדרך היה עם קסדה של בנאים אבירים מה שהתפתח לדיאלוג במבטא אנגלוסקסי על בוב הבנאי ומה הוא בונה לנו 


 הגרר בא ולקח את האוטו המחומם למוסך ואנחנו כמו משפחה ערבית ממוצעת שיוצאת לטיול הצטופפנו שישה כדי לצלוח את הדרך חזרה
אחר כך פגשנו חצי מהחמשת אלפים בפונדק אסא – סוג של חדר אוכל עם תורנים שנורא השתדלו
בתור הורים לעובד בענף המזון פיתחתי הזדהות כמובן עם הצד של העובדים מול טרוניות וטענות בנוסח "איזה חוצפה " ואני כבר אפנה למנהל " – באמת מה חשבתם כשבאתם למסעדה של חומוס ציפס סלט בשבת בצהריים ? שיהיה כמו בכתית? 

לסיום עוד הלכנו לבקר את מתן ורות ויצירתם החדשה תלמה בתל אביב זה לא היה במסלול, זה לא חלק מהשביל אבל זה היה חשוב.אפילו מאוד 



















ולהשכלה כללית על דודאים או בשמם הרשמי דודא רפואי  ואם כבר דודאים אז גם פה נעים להזכר 
ופה פרשנות אחרת לכלניות 







וצוף אומרת 

יצאנו לדרך המופלאה, כשאנחנו כולנו מלאי התפעלות מהירוק הזה של הנגב. שמנו את מבטחנו בעובדה שהחרמון יהיה אטרקטיבי, אנחנו ועוד כמה אלפי אנשים שהגיעו למקום המופלא הזה עם הגבעות העגולות ברכות אשר חלקן היו מכוסות במשטחים של קוים ישרים ישרים של חיטה ירוקה בגובה 30 ס"מ לערך וחלקם בירוק מנוקד בכלניות אדומות.
איזה סופ"ש מופלא מלא אהבה, יום שישי היומולדת עם בני האהובים, מירי, אמיר, אלון,דפנה שהפציע בחינניות אינקץ (ברוכה הבאה), שיחת טלפון מלאת אהבה עם אלכס (לאב'שלה הייתה יומולדת גם כן), עופר , אמנון, שושנה ואמ'שלי.
טעונים באנרגיות אלו של אהבה המשכנו לאהוב את הנגב, את הכלניות, את כמויות האנשים ב"אסא", וכמובן את תלמה שפגשנו באיכילוב, בזרועותיהם של הוריה הנרגשים. מזל טוב תלמה, יש לך הורים מקסימים, אנחנו מכירים אותם כבר הרבה זמן.