שבי
ל ישראל 3 – הליכה לקיסריה
ל ישראל 3 – הליכה לקיסריה
17/9/2011
עקרונות והחלטות אפשר לשנות. גם זה שעור חשוב לאלון ולי. בגלל מיני אילוצים והעדפה של מה שחשוב באמת על מה שחשוב אבל פחות החלטנו שלא חייבים לכסות את השביל לפי הסדר. בעיקרון כן אבל מותר גם לא.
אז כדי שגם קובי יוכל ללמוד וגם מירי תוכל לנשום וגם כולנו נפגש לחגוג לנתי את 25 הספטמברים שלו וצוף תוכל להכין וכו'/ לקחנו את גיורא ועומרי והכלב פוטס שלא נהיה לבד והלכנו מתל תנינים לאקוודוקט,
לאורך החוף, החול והים, רשרוש של המים, סוף הקיץ, מה רע?
ג'סר א זרקא זה באופן מילולי הגשר הכחול באופן מעשי ג'יסר זה כפר די מג'וייף עם חוף ים יפה ומעט מצ'וקמק .תל תנינים שצופה על שפך נחל תנינים הוא ללא ספק שם נהדר ומעורר דמיון שעורר דיון ער אצל הנוער גם על ליוויתנים וכרישים. ביוונית קרוקודילופוליס נשמע שם של זמר יווני אבל מלמעלה זה גם IL PONTE AZZURO ובגלל המרחק וקרבת הים יש אפילו ריח נעים.
גלשנו למטה מצאנו את הסימון של השביל ועצרנו אצל הדייגים שחילצו מלא סרטנים מהרשת לארגז.
אלון ועומרי אזר ואומץ והחזיקו אותם ביד ודי שמחו שהם מתים . מה שמראה שמוות הוא לא בהכרח נורא ומפחיד(ביחוד אם הוא קורה לָסרטן ולא מְהַסרטן.)
גיורא ואני נזכרנו בשירי דייגים יש כמו בת הדייג נשאנו תפילה "אלי נצור מצולות האינסוף" . וגם מצאתי את הקליפ הזה . יש עוד שיר דייגים שלא מצאתי עם רוח ים והוד גלים – לפעם אחרת .
לאורך עוד קילומטר הילדים נשאו איתם רגלי סרטנים ובסוף גיורא הצליח לגרום להם לחשוב שעדיף לראות כמה רחוק זה עף למים מאשר להביא את זה כמזכרת מצחינה הביתה
ראינו גם צב ים מת ובדרך אלון ועומרי התאמנו בלהיות תנינים שנכנסים ויוצאים מהמים
הם סימנו בקו לאורך החוף את המסלול ונפעמו מזה שהגלים מוחקים את הסימון
ראינו עקבות של אנשים וכלבים וציפורים
ואחרי כמה מפרצים ראינו את הקשתות של האקוודוקט כולל הסבר על מה זה ואיפה זה בכלל קיסריה. מראש האקוודוקט טיפסנו על הדיונה שכיסתה את האקוודוקט ונרשמו מספר גלגולים נמרצים כולל ההכרה שדי מעייף ללכת בתוך דיונה
חצינו שוב את האקוודוקט לכיוון הים , השמש בדיוק שקעה דרך הקשתות,
הבטנו מערבה לים
לא ראינו קפיטליזם חזירי רק קליפות אבטיח וגרעינם של אפרסק. לא ראינו פלסטינאים מדוכאים ולא יהודים זקופי קומה.
היו חברה צעירים ששחקו מטקות, ערביות שנכנסו לבושות למים, רוסים לבנבנים שהכניסן ת'בטן והמון ילדים מכל הסוגים שהתרוצצו על החוף
ואנחנו היינו שם והכל היה בסדר.
.
אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם
בְּרַק הַשָׁמַיִם
תְּפִילַת הָאָדָם
אֵלִי, אֵלִישֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם
בְּרַק הַשָׁמַיִם
תְּפִילַת הָאָדָם
והשיר הזה שמשום מה זכה להמון ביצועים מצוברחים של ימי זכרון ושואה אם קוראים אותו נכון בלי המנגינה היפה אך השתלטנית הוא הרבה פחות עצוב והרבה יותר אופטימי.
הקטע הבא - מתוכנן לאוקטובר - נראה איך ייצא עם כל החגים. האם נמשיך מצפון? האם נלך בדרך הישר או בדרכים עקלקלות ?
ביי
עופר ואלון
וצוף מוסיפה
איזה יופי ההחלטה שאפשר לשנות החלטות, ככה יכולתי להכין בהתרגשות, תבשיל כבש לנתי, לארגן את גדי למעדן שרימפסלך, ולערוך שולחן, ולהיות בבית עם מירי אמיר גדי נתי ואלכס.
בשבע בערב כשהשולחן היה ערוך ליומולדת, הופיעו עופר ואלון מאושרים ומלאים חול לתוך המקלחת (של בית הקומות שלא יודעת לקלח אנשים שהתפלשו בחול ואין להם צינור בחוץ בחצר לשטוף את החול טרום מקלחת), התיישבנו לנו חגיגיים לחגוג עם נתי 25 מעבר לדירה ברחובות ותחילת שנת לימודים, האוכל יצא נפלא, להוציא את העובדה שנתי בעצם ממש לא אוהב כבש (25 + שנים של אמהות טובה, אני גאה להגיד, ואני לא יודעת שהבן שלי לא אוהב כבש, הגעתי למסקנה שזה לא אומר עלי כלום). כאשר הגענו לברכות הנרגשות לנתי, וכולם ברכו אותו, נפתחה הדלת ונכנס קובי (מהלימודים), ישר כדי להצטרף להתרגשות המברכת.
מזל טוב בן צעיר שלי, שיהיה לך בהצלחה, ואיזה כיף לי להיות בתוך המשפחה שלי.
