שוד ושבר בעזקה ובריטניה

תרוץ קובי באמריקה

תרוץ חם חם

התלבטות – לספק לקוראים התנצלויות למה לא הלכנו ביוני(חם, סוף שנה,קובי באמריקה)   



או להמשיך כאילו כלום שזה סוג של התמודדות. או גם וגם ?

תרוץ סוף שנת הלימודים 

בשבת קצת חמה שבה סבתא צוף נסעה - או טסה כפי שאלון מקפיד לתקן - לבלות חופשה עם חברות בברצלונה הלכנו שארית הפליטה למסלול קל"ב ביער בריטניה. יצאנו מוקדם- לפני 9 – ככדי שנמלט מהחום הגדול.
אלון בתספורת חדשה שכוללת ברק מרשים בשיער במיטב מסורת הארסים של קרית גת כי יש מסורת ומסורת זה מסורת 

פגשנו את הסימן של השביל על אם הדרך קצת אחרי בית גוברין. אלון קורא לסימונים גולף אין לי מושג למה ונרשמה התלהבות כללית.
 נסענו בדרך  יפה ומתפתלת בין כל מיני יישובים עלומים עם שמות כמו  עגור ובית ניר עד שעלינו שוב על השביל ונכנסנו לפארק בריטניה. לפעמים החיבורים של השמות קצת הזויים כי האזור הזה ממש לא עושה אסוציאציות של בריטניה זה לא נראה קשור למאבק בבריטים  סתם הזדמנות לשים שלטים עם שמות של יהודים ממנצ'סטר. כמו הרבה דברים בארץ אין קשר בין המופרכות של השמות והפוליטיקה בגרוש (או פני במקרה זה ) ותחושה קצת אפריים-קישונית של התנהלות לבין החן והיופי של הר טרשים קרח, מושבה לא נושבה, זית אצל זית, גדר קו צבר רשע, צל חורבה נחרשת

חנינו ליד אלון זקן ואכלנו קוגל של סבא אמנון והמשכנו עד למרגלות  תל עזקה

הגרסא הדוסית
שרוול ארוך, פאות וכיפה 

הגרסא היפנית

הפעם הסיפור על הקרב דויד נגד גולית  ירד לרזלוציה  כמו הנסיון להלביש את דויד  במגן וקסדה של שאול וסרובו הנמרץ של דויד בגלל שאינו יכול לרוץ והדו שיח המרתק " הככלב אני שאתה בא אלי עם מקלות ואבנים "  . שמחתי שאלון חיבר את הקטע הקודם שעשינו באזור בצד המזרחי של עמק האלה

אחרי סדור עניני המכוניות שלא נצטרך באמצע הצהריים לחפש טרמפים או חלילה לחזור את הדרך  אכלנו עוד קצת קוגל ויצאנו לחלק הרגלי  

עמיר סיפק הדגמה מעשית לנופל וקם – קובי ומירי היו בהופעה של שב"ק ס' שזה ראשי תיבות  שופים בופים קטעים וסחתיינים

אבל השיר פשוט אחלה

הדרך ארוכה ומפותלת 
אני נופל וקם 
אף פעם לא אפסיק ללכת 
אני נופל וקם 
עובר גשר ועוד גשר 
אני נופל וקם 
כמה ארוכה היא הדרך 
אני עומד איתן עם ראש מורם. 

אימצנו את  כהמנון לשביל ולחיים וכמסר חינוכי לאומה

מבוא לגיבורי על 

טיפסנו לראש התל כשלאורך הדרך יש אבנים שבהם חקוקים הפסוקים שמספרים את הסיפור

הסיפור מגיע לשיאו בראש התל עם כל הגיא התנכי פרוש לרגלינו .  שם ישבנו אכלנו מה שנשאר מהקוגל ואלון ואני המחזנו את המאבק ההרואי כולל הסרוב של דויד לקסדה ומגן (ז"א השחקן שהיה גולית גילם גם את שאול) כולל זריקת הקלע וכשיא וקינוח  כריתת הראש

המקום באמת יפה ומרגש וזה סיפור כל כך דרמטי אפשר ממש לראות את גבעת הפלישתים (עזקה) ואת הגבעה של בני ישראל (תל שוכה ) והעמק בינהם . יותר טוב מבאטמן

מי שזמנו בידו ובכל זאת רוצה להכנס לפרטי פרטים סתירות ותילי פרשנויות של הסיפור אז פה יש מאמר בעניין  ומצאתי גם מצגת עם המון תמונות בנושא  יש שם באמת סיכום מרשים של המון יצירות אמנות בנושא ופרשנויות אז תכנסו ותבלו 

עוד ראינו חפירות ארכיאולוגיות הנה האתר למי שרוצה ומתברר שהם עושים הקיץ מלא סיורים – תכנסו ותראו. יש גם שעון שמש ובכלל יש סיפור שהוא מוכר והנוף  באמת עם ניחוח תנכי למרות מגדלי בית שמש המבצבצים באופק  . קובי חשב שהמקום לא מספיק ממונף ואני חשבתי שזה אולי קיסמו 

  

התחלנו לרדת ראינו גם מערות מסתור. למרות דרישת הקהל לא נכנסנו רק סיפרתי איך ולמה  אלון קצת ערבב רומאים פלישתים ובני ישראל אבל לאט לאט אני מנחיל לו את קו הזמן של ההיסטוריה

הטיביה והפיבולה 

הדרך למטה תלולה למדי וממש בתחתיתה הדגמתי השטתחות  מפוארת במדרון. דידיתי למטה ואחר כך התברר לי שחלום הילדות שלי שגם לי יהיה שבר אמנם התגשם. אמנם זה בלי גבס וכל שנשאר הוא סתם לדדות ולהאנח. אבל זו דרכם של חלונות מוגשמים הם קצת אחרים ממה שנחלמו.
בגלל שצוף נסעה לבלות עם חברות בברצלונה והייתי לבד בחושך  קראתי לאלין שבאה וסידרה קצת את הבית נתנה לי מקל הליכה והליכון בקיצור אני מתאמן לקראת זיקנתי 

זה ייקח כמה שבועות  זה במקום שנקרה פיבולה ולשבר יש גם שם שנשמע כמו שם של בושם   - מֶזֶ'נֶב Maisonneuve זה אמנם ללא גבס אבל אני מנוטרל עד אמצע אוגוסט ...

בגלל שיש לי זמן מצאתי באינטרנט מלא תאורים די מפחידים של מה הנזקים והסיבוכים(ניתוחים ברגים וכל מיני כאלה ) של השבר בעל השם החביב כך שכנראה יצאתי בזול

מזל שעשיתי ביטוח תאונות אישיות ...

חוץ מזה הספקנו גם ללכת עם סבתא מרים לאכול המבורגר בדיקסי ואפילו ראינו את חיים כהן  לאור המצב בסוריה הפיגוע בבולגריה וסוגיית גיוס החרדים זה לא נשמע נורא כמו ידיעה ממש חשובה  אבל אלו פיסות האושר הקטנות שלנו

מה יהיה באוגוסט ? לאן נלך ? האם אוכל ללכת ? למה זה קרה דווקא לי ? תנועה אחת לא נכונה ואיזה בלגן ...ואז אני אומר לעצמי אני נופל וקם נופל וקם אף פעם לא אפסיק ללכת

צוף מוסיפה ש- במטוס בשלב המאוד ישראלי של הדלקת טלפונים מייד אבל מייד בנחיתה, עופר אמר לי את המשפט המבהיל מאוד, אני לא רוצה שתיבהלי  אבל...., ואני מייד הרצתי את מיטב סרטי הקטסטרופות שלי.....והוא סיפר לי ששבר תרגל.

ברצלונה הייתה מופלאה, נסיעה לחמישה ימים עם חברות, מעבר למקום המופלא, מקבלת איכות של מסיבת פיג'מות ללא הפסקה = שיחות נפש צחוקים בכי (משצריך).

הגעתי הביתה, שש בבוקר (טיסת לילה לא כ"כ ישנתי), עופר ישן, בכניסה לחדר שינה הליכון ומקל הליכה, רגל צבעונית ונפוחה בטרוף, כואב לו לבחור.

שבע בבוקר הגיע מתקין המזגנים קודח ועושה אבק,

אחת עשרה מגיעה מגדה לנקות

בין לבין אני מנסה לארגן לי ולעופר זמן איכות של מה היה איך היה רק להצליח לדבר מעל קולות ההתקנה של המזגן, ולמצוא מקום שלא מנקים/שוטפים.

בסוף כולם הלכו, אני נפלתי שדודה, ובארבע נסענו לאורתופד שבישר שכנראה צריך ניתוח (בשבת בחמש בבוקר נדע לאחר הMRI ).

בינתיים דברתי עם בני ועם מירי ועם עמיר ואלון ועם אלכס ובעקיפין עם דפנה ועם אמא'שלי, ואיזה כיף שאתם כולכם משפחה שלי.